שנת 2020 תגיע לסיומה עוד כחודש וחצי אך לאירועי השנה הנוכחית תהיה השפעה משמעותית על חיינו ועל חיי הדורות הבאים, כך שגם כאשר יאושר וישווק חיסון לקורונה בסופו של דבר, השלכותיה של המגפה העולמית על ההתנהלות של החברה האנושית ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים ארוכות. האנושות כבר חוות מגפות והצליחה בסופו של דבר להתאושש ולהמשיך הלאה (כמו למשל במקרה של "השפעת הספרדית" שפרצה בשלהי מלחמת העולם הראשונה) אך מגפה היא בהחלט לא האתגר היחיד שמאתגר את האנושות בשנת 2020. יחד עם זאת, מה שונה עם המגפה הנוכחית והאם האנושות הייתה יכולה להגיע מוכנה יותר הפעם לעומת אירועים קודמים של מגפות? אך מעבר לאי הוודאות בה העולם שרוי בנוגע לשמירה על הריחוק חברתי ולשגרת הסגרים אליה נאלצנו להתרגל-האם בעקבות המצב הנוכחי כוחה של הטכנולוגיה ימשיך להתחזק מאחר וזו הדרך היחידה לשמור על קשרים בימים אלו (באמצעות שיחות בזום) או שמא דווקא יותר מתמיד אנו מתגעגעים לימים נטולי שיחות וידיאו וכמהים יותר ויותר לחיבוק ולכן ביום שהקורונה תחלוף נזנח את האמצעים הטכנולוגיים אשר לא מאפשרים לנו ליצור קשר אנושי אמיתי.
כבר לפני 50 שנה בדיוק היה מי שהתריע על הכיוון אליו פונה האנושות. הסוציולוג, הסופר והעתידן אלווין טופלר היה הוגה דעות שרעיונותיו חיללו מהפכה של ממש בשנות ה-70 ומלבד היותו מרצה מכובד באונירסטאות שונות , הוא אף שימש ככתב בבית הלבן . הדרך לכתיבת הנבואות המהפכניות כפי שבאו לידי ביטוי בספרו "הלם העתיד" שיצא לאור ב-1970 החלה עוד כאשר הוא ואשתו היידי חיפשו חוויות יומיומיות עליהן יוכלו לכתוב ולשם כך בחרו להקדיש מחייהם חמש שנים והלכו לעבוד הרחק מאזור הנוחות שלהם: כפועלים על פסי הרכבה כאשר הם לומדים על תהליך ייצור המוני. לא הספיק להם רק לבצע תחקיר ולשאול את הפועלים על אופי העבודה וכיצד הם חיים, הם רצו לחיות את חייהם כדי להבין את המשמעות של עבודה פיזית מאתגרת שלאו דווקא מביאה פרנסה רבה (בין השאר טופלר עצמו עבד כמסגר ורתך ואשתו היידי הפכה לנציגת עובדים בבית היציקה לאלומניום בו עבדה. כך שהם אכן התערו בחיי הפועלים). טופלר השווה את התנסותו לסופרים אחרים שבחרו לחיות את החיים של הדמויות עליהם הם כתבו (כמו למשל ג'ק לונדון שבמסגרת מחקרו אחר נושאים יצא להפלגה בים). העובדה שהזוג הצליחו לעסוק זמן לא מבוטל בעבודה של בני מעמד הפועלים העניקה לטופלר ניסיון חיים נוסף שעזר לו בסופו של דבר גם לבסס את מעמדו ככתב והוגה דעות שסיקר בסופו של דבר את המתרחש בבית הלבן עבור עיתון בפנסילבניה.
בהמשך דרכו טופלר אף קיבל הזדמנות לכתוב טור אישי במגזין "פורצ'ן" ; אך לאחר כשלוש שנים, ב-1962, הוא בחר לא להיות כבול למערכת כלשהי, והוא עזב את העיתון והחל לכתוב מאמרים למגזינים שונים. בשלב זה המוניטין של טופלר בקרב מוסדות וארגונים שונים היה חיובי והוא נחשב מרצה וכותב מבוקש. לכן לא היה מפתיע במיוחד כאשר טופלר התבקש ע"י חברת IBM לחקור ולכתוב מאמר על ההשפעה החברתית של מחשבים. נראה כי מחקריו השונים לארגונים שונים בנושאי טכנולוגיה והשפעתן על החברה יובילו אותו לכתיבת הספר שמותיר את השפעתו על ימינו-"הלם העתיד".
למעשה כבר במהלך אמצע שנות השישים, טופלר ואשתו היידי החלו בתחקיר עבור כתיבת הספר ( מדובר בלא פחות מחמש שנות מחקר מאחר שהיה צורך לדייק עד כמה שניתן בספר שהתייחס למגוון נרחב של נושאים בין השאר בתחום החברתי, הכלכלי, הטכנולוגי ואף הבריאותי). הספר יצא לאור בסופו של דבר ב-1970 וזכה להצלחה אדירה. הבחירה במונח "הלם העתיד" עבור שם הספר אשר נועד להצביע על האופן בו חברה מגיבה כאשר שינויים מתרחשים מהר מדי, מה שעשוי להוביל לבלבול וקריסת תהליכי קבלת החלטות באופן תקין (נשמע כמו תיאור מדויק של קבינט ישיבת הקורונה וממשלת האחדות). הספר אכן מצביע על תהליכים שעתידים להשפיע על החברה מאחר שטופלר צפה כי קצב השינויים הטכנולוגיים והחברתיים עתיד להיות מואץ ויהיו שכבות מסוימות בחברות שיתקשו להתמודד עם ההשלכות של ההתפתחות הטכנולוגית המואצת. טופלר הסיק כי אלו שיישארו ולא יצליחו להשתלב היטב במהפכה הטכנולוגית והחברתית של המאה ה-20 (שתוקצן אף יותר עם תחילת המאה ה-21) עתידים לסבול ממתח נפשי, בלבול ותחושה כי איבדו את דרכם.
בין השאר טופלר הצליח לחזות בספרו את המגמה שבה קצב השינויים בחיים המודרניים אשר הולך ומאיץ מוביל בין השאר לערעור תחושת הביטחון ( עלינו להיות פתוחים יותר לשינויים. למשל היום, רוב הסיכויים שלא נעבוד באותו מקום במשך שנים ארוכות כמו ההורים שלנו בנוסף אחוז הזוגות שהתגרשו רק הולך ועולה). טופלר התייחס גם לכך שבעתיד יהיו יותר אפשרויות לצרכנים לבחור מה לקנות והיכן לקנות (ויהיה ניתן להחליף בתדירות גבוהה למדי מוצר כלשהו כאשר יוצא דגם חדש יותר-כמו במקרה של הסמאטרפונים). ככל שיהיו יותר אופציות לבחור מהן (כמו למשל שלל אתרי האינטרנט מהם ניתן להזמין בגדים, מוצרי חשמל, צעצועים ועוד)-כך יהיה יותר בלבול מעומס המידע שיציף אותנו.
אם כבר העלתי את נושא הקורונה, כבר התרגלנו לשמוע על "גל ראשון" ו"גל שני" ו"גל שלישי" בהקשר של מגפה. אך האם ידעתם שהמושגים מתקיימים גם בהקשר של מהפכות? טופלר הוציא לאור ספר נוסף ב-1980 אשר נקרא "הגל השלישי". טופלר מתאר את הגל הראשון והשני כמהפכות חקלאיות ותעשייתיות אך על פי ראות עיניו "הגל השלישי" מתאר את "מהפכת המידע", המהפכה המבוססת על המחשב. בין השאר הוא חזה את התפשטות האינטרנט והאימייל, הטלוויזיה בכבלים והתפתחויות טכנולוגיות נוספות. אחת מטענותיו הייתה כי אחת מתופעות הלוואי של העידן הדיגיטלי הוא "עומס יתר של מידע". נראה כי כיום, במיוחד לאחר התחזוקתן של חברות טכנולוגיה כמו פייסבוק, אפל ואמזון, לא מעט מומחים רואים בנבואותיו המוקדמות של טופלר חזון המתממש בצורה מובהקת.
ב-2003 טופלר התראיין לכתב בעת "WIRED" והסביר היכן לדעתו מה היו השגיאות המרכזיות בספר "הלם העתיד": בראש ובראשונה הוא חושב כי הספר לא הלך רחוק מדי (למרות שבתקופה בה הספר יצא לאור הוא נחשב קיצוני למדי ברעיונות שלו). שגיאה נוספת בולטת בספר של טופלר מתבטאת באופן בו נתנו משקל לכלכלנים שראו אי התאמה בצמיחה הכלכלית אבל חשבו שניתן לבצע התאמות קלות של התאוריות. בתקופה בה הספר פורסם, טופלר לא יכול היה לתאר לעצמו איזה מהפך כלכלי החברה תעבור (כולל המשבר הקשה ב-2008). ברגע שהשימוש במחשבים תפס נפח יותר ויותר משמעותי בחיינו-החיים לא הפכו להיות פשוטים יותר כפי שציפו שכך יהיה.
טופלר, סוציולוג,עתידן וסופר יהודי,הלך לעולמו ביוני 2016. העובדה שהצליח לנבא את מהפכת המידע ומהפכת התקשורת ב"הלם העתיד" הייתה אחת הסיבות להצלחת הספר; טופלר טען שתפוצת המידע תעבור בעתיד שינויים מהירים כל כך עד כדי שזה ישפיע על התפתחותה של החברה האנושית. הוא אף ציין כי הוא מאוכזב ממצבה של מערכת החינוך אשר מכשירה אנשים לעולם של אתמול ( סביר להניח שהיו לו לא מעט תובנות בנוגע לדרך שבה מיישמים את הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה-הוא רמז בספרו על הצורך בלמידה מרוחקת/מקוונת כבר בשנות ה-70).
לאחר שהספר יצא והפך ליצירה פופולרית שתורגמה לשפות רבות, הספר עובד בהמשך גם למסמך תיעודי שמתמצת את הנקודות המשמעותיות ביותר שעולות מכתביו של טופלר. את הסרט הקצר מנחה גדול הקולנוענים אורסון וולס המרשים ובהחלט ניתן לשים לב כיצד שמו דגש ביצירה על האופן בו ההתפתחויות הטכנולוגיות ותרבות הצריכה המוגזמת משפיעות על השינויים בחברה האנושית באספקטים שונים.
מדובר בספר שחובה לקרוא (במיוחד בתקופה בה אנו חיים). אכן נראה כי טופלר ניסה לרמוז לאנושות שעלינו להתכונן לשינויים מרחיקי לכת ויש להתאים את עצמנו אליהם אך העדפנו להיסחף עם המהפכה הטכנולוגית המדהימה ועם שפע הידע העצום שמציף אותנו מכל מקום. הקצב המהיר של השינויים בחיינו הוא חלק מהמהפכה של העתיד שכוללת בין השאר "תרבות" צריכה מוחצנת (במסגרתה כל חפץ שנקנה בסופו של דבר נרצה לשדרג אותו לגרסה חדשה יותר-ככה שנאגור יותר ויותר חפצים שרבים מהם אנו כלל לא צריכים). דווקא כעת ב-2020 כחמישים שנה לאחר פרסום הספר, הפתיעה הקורונה את העולם ועצרה את קצב החיים המהיר אליו העולם התמכר בשנים האחרונות. האם זה יוביל לפיכחון וניסיון לחזור לתקופות פשוטות יותר או שמא עברנו כברת דרך ארוכה מדי שנוכל להאט את קצב המהפכה הנוכחית?