שנת 2020 התגלתה עד כה כאחת השנים המאתגרות ביותר עבור עולם הקולנוע: בתי קולנוע ברחבי העולם נסגרו בעקבות הקורונה (בתי הקולנוע בישראל הם בין האחרונים שלא חזרו כלל לפעילות כלשהי מאז פרוץ המגפה) וכאשר החורף המאתגר עוד לפנינו קשה לדעת עוד כמה זמן אי הוודאות בנוגע לפתיחת האולמות תימשך; המשך הפקת סרטים וסדרות הוקפאו בעקבות המגפה וכעת התעשייה מנסה לחזור לאט לאט לעבודה עם מגבלות לא מעטות שהופכות את העבודה על סט הצילומים למאתגרת למדי. בנוסף למשבר הבריאותי הגלובלי, גל מחאות אדיר שטף את אמריקה בעקבות מותו האכזרי של ג'ורג' פלויד ע"י שוטר לבן ונראה כי זמן לא רב לאחר פרוץ מחאתם של ארגון "Black lives matter" החלו להישמע קולות מצד יוצרים שונים בקהילה השחורה התומכים בהסרת תכנים בעלי אופי גזעני (אפילו אם מדובר ברמיזה ולא באמירה מפורשת). בעקבות כך במשך מספר שבועות לא מבוטלים מספר שירותי תוכן מובילים הכריזו שהם מסירים יצירות מסוימות שמכילות תכנים בעלי מסרים בעייתים (זה החל עם "חלף עם הרוח" והמשיך עם אינספור פרקים של סדרות מן העבר). מדובר בהחלטה שעוררה מחלוקת מאחר ונראה כי במקום לנסות ולחנך את הדור הצעיר, מדובר במחיקת חלק מורכב ובעייתי בעבר (נראה כי לפחות בחלק מהמקרים-במקום למחוק את הסדרות משירותי התוכן, תשולב כתובית לפני תחילת הצפייה שתבהיר כי מדובר ביצירה בעלת תכנים פוגעניים). נראה כי ככל שהשבועות חלפו, הסערה הגדולה בנושא הלכה ודעכה אך כעת צצה לה סערה חדשה ומורכבת לא פחות: רפורמה חדשה בטקס האוסקר המעודדת גיוון בקרב רשימת המועמדים בפרס הסרט הטוב.
האקדמיה לקולנוע הוקמה ב1927, כאשר הטקס הראשון נערך ב1929. עד כה תהליך הגשת המועמדות לאוסקר כלל רק עיקרון פשוט: הסרט היה צריך לצאת באותה שנה ועליו לעמוד בקריטריון טכני. את המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר יכלו לבחור חברי האקדמיה מבלי שיש תנאים מוקדמים המכתיבים את אופיו של הסרט ולאחר שנבחרים המועמדים לאוסקר, חברי האקדמיה הם אלו שמצביעים עבור הזוכים. אך בימים אלו, בעקבות הביקורת שנשמעה במשך שנים כלפי האקדמיה לקולנוע (נטען שמרבית חבריה הם גברים לבנים מבוגרים ושמרנים ולכן יישנם מעט מועמדים שהם אינם לבנים)- דבר שהוביל ליצירת מחאה ציבורית כלפי התנהלות האקדמיה לפני מספר שנים (oscarsowhite#)-קיבלה כעת האקדמיה החלטה מעוררת מחלוקת ומעוררת סערה בקרב חובבי קולנוע באשר הם: החל מהטקס שייערך ב-2024 האקדמיה משנה את תנאי הסף עבור הגשת סרט כמועמד לסרט הטוב ביותר ב"אוסקר"; מעתה יהיה עליו לעמוד בשני תנאים מתוך ארבעה על מנת שיהיה ניתן להגיש את הסרט כמועמד (בנוסף מנסים בשנים האחרונות לגוון יותר בין חברי האקדמיה ולתת ייצוג רחב ככל שניתן על מנת שזה יעודד את הגדלת המגוון בקרב המועמדים לפרסים). אך האם הצבת תנאים מוקדמים לא באה על חשבון תוכן איכותי? ראשית נראה אלו תנאים מציבה האקדמיה ונראה עד כמה הם ישנו את חוקי המשחק מבחינת הסרטים שיוכלו להתמודד בטקס האוסקר.
להלן התנאים: הפקות יידרשו להוכיח כי עודדו במהלכן העסקה של נשים, שחקנים לא-לבנים, לא סיסג'נדרים, בעלי מוגבלות פיזית או לא הטרוסקסואליים בשיעור של 30% מצוות השחקנים המרכזי של הסרט, צריך יהיה שלפחות אחת מהדמויות הראשיות, או דמות משנה משמעותית, תשתייך לקבוצת אוכלוסייה הסובלת מתת־ייצוג מבחינה אתנית או גזעית וכן דרישה לשילוב של אוכלוסיות מגוונות שלא מיוצגות מספיק בתהליכי ההפקה – מכתיבת התסריט ועד צילום, סאונד, אפקטים חזותיים וכו' - השיווק וההפצה של הסרט. בנוסף, צוותי הפקה יידרשו להוכיח כי העניקו הזדמנויות שוויוניות של הכשרה והתמחות, והעסיקו קולנוענים צעירים מרקעים אתניים וסוציו-אקונומיים מגוונים. נשיא האקדמיה "חייבים להרחיב את הצוהר כך שישקף את האוכלוסייה הגלובלית המגוונת, העוסקת ביצירת סרטים וצורכת אותם כקהל" דיוויד רובין והמנכ"ל שלה דון הדסון נימקו כך את הצורך בשינוי, "אנחנו מאמינים שהסטנדרטים החדשים יעזרו לזרז שינוי חיוני וארוך טווח בתעשייה שלנו". החלטה דומה התקבלה לאחרונה בנוגע לפסטיבל ברלין בשנה הבאה, בו יתחילו לחלק פרסים על הופעת המשחק הטובה ביותר במקום פרסים נפרדים לשחקן הטוב ביותר ולשחקנית הטובה ביותר. על פני השטח נראה כי מדובר בהחלטה שמעודדת שיוויון כי מבטלים את החלוקה המגדרית, נכון? הבעיה היא שנשים בפועל מקבלות פחות תפקידי משחק גם ב-2020 ולכן ברגע שמאחדים את הקטגוריות של המשחק יש סבירות גבוהה שמרבית המועמדים יהיו גברים ולא נשים. לכן בסופו של דבר מדובר באקט לא שוויני שרק מחזק את הפער בין מצבן של הנשים בתעשייה לעומת הגברים. כולי תקווה שבאוסקר לא יקבלו השראה מפסטיבל ברלין.
השאלה היא האם התנאים המוקדמים אשר האקדמיה מציבה לא יימנעו מסרטים איכותיים וראויים להיות מועמדים? בנוסף ישנו סיכון שתהיה עלייה במועמדויות של סרטים פופולריים יותר ואולי אף יותר הפקות בינוניות יזכו לקבל מועמדות רק כי הן עמדו בקריטריונים. חשוב לבצע שינוי בתהליכי הבחירה ולהתאים אותם למאה ה-21 ולאפשר לאוכלוסיות לא מיוצגות מספיק לקבל את המעמד הראוי בטקס שלא זכו לו בעבר (כמו זכייתו המוצדקת של רמי מאלק באוסקר על תפקידו ב"רפסודיה בוהמית" או הזכייה העוצמתית של "פרזיטים") ; אך יש לבחון האם בעתיד זה לא יבוא בחשבון על איכות הסרטים ( אם שינוי זה היה חל כבר לפני שנים, סרט זוכה אוסקר כמו "אמדאוס" לא היה יכול להיכלל ברשימת המועמדים). מדובר ברעיון מהפכני שבהחלט ישפיע לטווח הארוך על הסרטים שיזכו למועמדויות לאוסקר. האם יהיו יותר נשים שיזכו להיות מועמדויות בקטגוריית הבמאי? האם יהיו יותר שחקנים ממוצאים שונים שיהיו מועמדים בפרסי המשחק? דווקא על רקע ההכרזה על השינוי הזה אסור לשכוח את סיפורה של הטי מקדניאל שהייתה לשחקנית הראשונה שזכתה באוסקר ב-1939 והאקדמיה לא אפשרה לה לשבת באולם לצד כל המועמדים ( היא הצליחה למצוא דרך להיכנס לאולם אבל ישבה בסופו של דבר באזור מרוחק מבלי שנתנו לה להרגיש שהיא שווה לשאר המועמדים ). השינוי שמתרחש בימים אלו באקדמיה מהווה מהפך אמיתי בתפיסת עולם של האקדמיה ואולי בכך הם מנסים למצוא דרך לעורר את הקהל שיגלה עניין מחדש בטקס האוסקר. לטעמי אם שינוי כה דרסטי יבוא על חשבון יצירות חשובות ואיכותיות-מדובר בשינוי שפוגע באיכות היצירה עצמה. אבל יש לנסות לתת הזדמנות לשינוי ולקוות שהאיכות לא תפגע.