לצנזר או לא לצנזר-זאת השאלה?

השפעתן של המחאות הסוערות בעקבות מותו הטראגי של ג'ורג' פלויד החלו לתת את אותותיהן גם על הוליווד שעושה חשבון  נפש רציני בנוגע לייצוג של דמויות אפרו אמריקאיות על גבי המסך ובנוגע לביקורת כלפי שחקנים ויוצרים אשר מתבטאים ברשתות החברתיות בצורה לא ראויה. המאבק על ייצוג מכבד על גבי המסך הוא מאבק ראוי ומוצדק-אך האם צנזור יצירות שמעוררות אי נוחות מבחינת התכנים או הדמויות המופיעות בהן אכן תשרת את המטרה הזו בהכרח?

בימים האחרונים צצו כמה וכמה סערות תרבותיות שמעוררות תגובות עזות ואמוציונליות בקרב הטוקבקיסטים; שוב ושוב עולה השאלה האם נכון לצנזר כיום יצירות מהעבר רק כי אירועים ודמויות שהופיעו ביצירה לא הוצגו בצורה נאמנה למציאות? האם  התבטאות מעוררת מחלוקת של אייקונים תרבותיים מבטלת את חשיבותה של יצירתם? אנסה לבחון האם ניתן בכלל להכריע איזה צד צודק כאשר מעמדה של יצירה תרבותית  עלול להיפגע כתוצאה מהתקינות הפוליטית שצוברת תאוצה בימים אלו.

לפני כיומיים פורסם כי לאחר שבמאי הסרט "12 שנים של עבדות",ג'ון רידלי, פירסם טור דעה בו הוא טען שיש להוריד את הסרט "חלף עם הרוח" משירותי הסטרימינג, אכן הסרט הוסר משירותי הצפייה של HBO MAX.  ההחלטה עוררה סערה רבה, וזמן לא רב לאחר מכן HBO הספיקו כבר לעדכן שהסרט יחזור לשירותי הצפייה אך במקביל הם ידאגו לשלב במסגרת הצפייה "דיון על הרקע ההיסטורי וההוקעה על האירועים ההיסטוריים המתוארים בו".  רידלי טען שיש להסיר את הסרט מאחר והאופן בו מיוצגת תקופת העבדות  אינה משקפת את המציאות ולטענתו הייצוג של השחורים בסרט הוא בעייתי ("כשהסרט הזה לא מתעלם מזוועות העבדות, הוא מציג כמה מהסטריאוטיפים  הכי כואבים של אנשים שחורים..." "הסרט עושה רומנטיזציה  לקונפדרציה ונותן לגיטימציה לתנועת ההפרדה. הוא מציג אותה כמשהו הרבה יותר חיובי או נאצל ממה שהיא באמת הייתה. סדר מדמם שאיפשר לאנשים "הנכונים" לשלוט, לרכוש ולקנות בני אדם"). חשוב לזכור שהסרט אומנם מעורר מחלוקת אבל הוא גם הביא אוסקר לשחקנית אפרו אמריקאית (השחקנית האטי מקדניאל שגילמה את המשרתת מאמי). מחיקה של סרטים ויצירות , גם אם הם לא תואמים את הדיוק ההיסטורי של האירועים, היא פעולה שמונעת מאיתנו כחברה ללמוד מאותן יצירות כיצד נוכל להשתפר ולהתפתח. 

מאז אמש הספיקו  כבר להסיר את תוכנית המערכונים "הממלכה הקטנה" מכל שירותי הסטרימינג בבריטניה מאחר והשחקנים שם השתמשו לא פעם בבלאק פייס (כאשר שחקנים לבנים מגלמים דמויות אפרו-אמריקאיות/שחורות. מה שהיה מבדר עד לפני מספר שנים , הפך להיות לא תקין פוליטית. בוודאי תתקשו למצוא גם את הסרט "רעם טרופי" בו מגלם רוברט דאוני ג'וניור  שחקן אפרו אמריקאי למרות שהוא עצמו לבן; אולי בקרוב גם "ארוחת בוקר בטיפאני" יהיה על הכוונת מאחר שמיקי רוני,שחקן לבן שיחק בצורה גרוטסקית דמות של יפני), בנוסף תוכנית הריאליטי "שוטרים" בוטלה אחרי 31 עונות.  כל עוד המחאות עדיין נוכחות בחיינו, נדמה שעוד ועוד יצירות צפויות להיפגע ולחטוף אש מיוצרים שונים. ומה בנוגע להתבטאויות מעוררות מחלוקת של יוצרים ושחקנים עצמם?

לאור העובדה שמדובר בתקופה נפיצה ורגישה מבחינת העברת מסרים לחברה , נראה כי אמירות שנויות במחלוקת של יוצרים ושחקנים מעוררים כיום תגובות עזות מצד הקהל הרחב וכאשר היד קלה על המקלדת נדמה כי מהרגע בו מתפרסמת אמירה בעייתית-אותו יוצר נידון לעמוד למשפט ציבורי שיותיר בו תדמית פחות נוצצת. כך בימים האחרונים, ג'יי קיי רולינג, עומדת במרכזה של שערורייה במסגרתה שיתפה מאמר שהכותרת שלו "יצירת עולם שוויוני יותר בעידן שלאחר הקורונה עבור 'אנשים שמקבלים מחזור'".

 רולינג טענה כי כותרת המאמר צריכה להיות שונה ("אני בטוחה שהייתה פעם מילה אחרת לאנשים האלה. שמישהו יעזור לי ")..היא התכוונה כמובן שיש להתייחס ל"אנשים שמקבלים מחזור" כנשים (זאת למרות שיש גברים טרנסג'נדרים ואנשים שמגדירים עצמם חסרי מגדר שמקבלים מחזור). מעריצים רבים נפגעו ממנה ודרשו שהיא תתנצל על דבריה. היא סירבה להתנצל והגיבה כך :"אם מין הוא לא אמיתי, אין שום משיכה חד מינית" , "אם מין ביולוגי הוא לא אמיתי, המציאות שנחייתה על ידי נשים ברחבי העולם נמחקת. אני מכירה ואוהבת אנשים טרנסים, אבל למחוק את הקונספט של מין זו הסרה של היכולת של רבים לדון באופן משמעותי בחייהם. לומר את האמת זה לא דיבור שנאה", "אני מכבדת את הזכות של כל טרנס לחיות בכל צורה שמרגישה לו אותנטית ונוחה. הייתי צועדת אתכם אם היו מפלים כלפיכם על בסיס היותכם טרנס. ובכל זאת, החיים שלי עוצבו על ידי כך שהייתי אישה. אני לא מאמינה שזה דיבור נגוע לומר את זה". המעריצים סירבו לקבל את טענותיה והמשיכו לבקר את עמדותיה. במקביל נראה כי כבר לפני כשנה הייתה לה התבטאות דומה כאשר תמכה בשוטרת שהביעה דעות טרנספוביות והיא טענה שהיא לא תומכת בסילוק נשים מהעבודה רק כי הן מציינות שמין ביולוגי זה אמיתי..

בינתיים דניאל רדקליף ואמה ווטסון כוכבי סרטי "הארי פוטר" כבר הספיקו להצטרף לטרנד של המתקפה האישית נגדה. נראה כי היא מתחילה כעת לשלם מחיר כבד על התבטאותיה אשר מעוררות סערה; מי יודע  אם הן לא יותירו עננה כבדה על סדרת הספרים של "הארי פוטר" שחינכה לסבלנות ופתיחות. לטעמי במקום להעלות אותה למשפט ציבורי ראוי לבחון את העמדות שלה ולנסות להבין מהיכן הן הגיעו ואולי למצוא דרך לקרב אותה לקהילת הטרנסג'נדרית. אך כל עוד ימשיכו לתקוף אותה בפומבי בצורה חריפה , נראה כי רולינג רק תתרחק מהקהילה ותקשיח יותר את עמדותיה.

אבל רולינג היא בהחלט לא היחידה ולא האחרונה שמבטאת אמירות שנויות במחלוקת. בימים אלו פירסם הראפר אייס קיוב בחשבון הטוויטר שלו כמה וכמה קריקטורות בעלות אופי אנטישמי מובהק במיוחד בעקבות אירועי המחאה המתרחשים בימים אלו ברחבי ארה"ב. גולשים רבים הזדעזעו והתאכזבו וביקשו ממנו להסיר את הקריקטורות אך נראה כי בינתיים הוא ממשיך בשלו וממשיך בהפצת האנטישמיות בקרב המעריצים שלו. לא ברור עד כמה הוא יושפע מזה (אם בכלל).

ומה בנוגע לשחקנים המשלמים בפרנסתם על ציוצים ישנים ששבים לרדוף אותם? רוזאן בר ידועה בכך שהיא לא מפחדת לומר את מה שעולה על ראשה גם אם הוא ממש אבל ממש לא תקין פוליטית, לכן אחרי שהייתה לה אמירה בוטה כלפי נציגת ממשל -במקום לפטר אותה מהסדרה בכיכובה "רוזאן" (גרסה מחודשת לסדרה משנות השמונים), פשוט ביטלו את כל הסדרה. בהמשך חידשו את הסדרה והשאירו אותה בחוץ ועד היום נראה שהיא מתקשה לקבל תפקידים.  כמו כן, גם במאי "שומרי הגלקסיה" פוטר בעקבות סדרה של בדיחות גסות בטוויטר שרדפו אותו. 

בהמשך הגיע  גם תורו של קווין הארט, קומיקאי שהיה אמור להנחות את טקס האוסקר , שנאלץ להתפטר מתפקידו 48 שעות לאחר שזכה בכבוד. ההתפטרות נבעה כתוצאה מגילוי של בדיחות הומפוביות שכתב בטוויטר לפני כעשור (הבן אדם השתנה וככל הנראה שכח למחוק אותם אבל שילם מחיר על טעויות העבר).  האקדמיה הציעה לו להתנצל בפני הקהילה הגאה או לפרוש. הוא בחר לפרוש והתנצל בפני מי שנפגע.  המשך כתב : "החלטתי לוותר על התנצלות. כבר אמרתי את כל מה שיש לי להגיד בנושא. אין לי כוונה לחזור לימים האלה שמהם עברתי הלאה...פרשתי מהאוסקר כי מראש לא רציתי להסיח את הדעת מאירוע שנועד לחגוג להרבה אנשים כישרוניים. אני מתנצל בפני קהילת הלהט"ב על הדברים הלא־רגישים שכתבתי בעבר". בעקבות הפרישה של הארט בשנתיים האחרונות נערך בלי מנחה רשמי ונראה שזה ימשיך כך (במידה ואכן יתקיים טקס בשנה הקרובה). 

האחרון שמשלם את מחיר ההתבטאות מן העבר שחוזרות לפגוע בקריירה הוא הארטלי סוויר, שחקן קבוע בסדרה "הפלאש"  שפוטר בעקבות ציוצים ישנים שפורסמו עוד לפני שהחל להשתתף בסדרה.  הציוצים (משנת 2012 ומשנת 2014 )  הם בעלי אופי גזעני ומיני בוטים וחמורים ויכול להיות מאוד שהוא כבר לא עומד מאחוריהם כיום, אבל ארה"ב כיום לא סולחת על טעויות  קשות מהעבר ומבחינת כולם לא משנה מתי הם נכתבו-אלא עצם העובדה שהם נכתבו מלכתחילה. הוא ישלם את המחיר על התבטאויותיו, לא משנה עד כמה הוא יביע חרטה-המשפט הווירטואלי כבר הוכרע והקריירה שלו ככל הנראה לא תצליח להשתקם בעקבות כך.

האם פגיעה בקריירה של שחקנים ויוצרים בעקבות התבטאויות שנויות במחלוקת היא דרך לעורר שינוי חיובי ולקרב בין קהילות שונות? האם מחיקה של סרטים ויצירות שמציגות מראה לא מדוייקת של המציאות תשפר את האופן בהם יוצגו המעמדות החלשים על גבי המסך הקטן והגדול?  נראה כי הדבר הכי קל הוא להסיר שחקן , יוצר או יצירה שעוררו אפילו את הסערה הכי קטנה אבל זה לא מה שיוביל לחינוך של דור חדש וסבלני יותר . הנטייה בימים אלו היא להעניק יותר תפקידים לנשים ולאנשים מגזעים שונים.  גיוון זה בהחלט דבר חשוב בעולמנו ובמיוחד בתעשייה מורכבת כמו הוליווד אך במידה וילכו עם הפוליטקלי קורקט רחוק מדי-יותר ויותר יצירות שגדלו עלינו ייעלמו מחיינו ויוצרים יתחילו לחשוש האם יצירתם פוגענית כלפי אוכלוסיות מסוימות. בעולם אידיאלי היינו לומדים מטעויות העבר  ופשוט מוצאים דרך לעבוד על עצמנו בצורה כזו שנוכל להשתפר ולהפוך לחברה מכילה יותר מבלי שזה יפגע ביצירה עצמה.