לפני כיומיים הוכרזו המועמדים לטקס פרסי ה"אמי" עבור יצירה טלוויזיונית (אשר השנה בעקבות הקורונה יתקיים בגרסה וירטואלית) ולמרות ששלל יצירות זכו למועמדויות (חלקן יותר וחלקן פחות) יצירה טלוויזיונית משמעותית וחשובה שהגיעה לסיומה לפני מספר חודשים לא קיבלה מועמדויות ( מלבד מועמדות זניחה בקטגוריה טכנית על יצירת משחק המתקשר לסדרה). מדובר כמובן על העונה האחרונה והמבריקה של הסדרה הנפלאה "מר.רובוט". עוד נחזור בהמשך לשיקולים האמיתיים בבחירת המועמדויות בטקס ה"אמי" (ולא נשכח כמובן את ההצלחה הגדולה של הסדרה בעונתה הראשונה) אך ראוי להבין מדוע מדובר ביצירה שלא זוכה לכבוד הראוי בקרב מבקרים ולטעמי רק בעתיד היא תקבל מעמד של סדרת קאלט בקרב קהלים נוספים.
לפני כחמש שנים עלתה "מר.רובוט", סדרת סייבר פאנק חדשה של יוצר יחסית אנונימי בשם סם איסמעיל ("קומט","Homecoming").את הרעיון לסדרה התחיל לפתח במהלך לימודיו בקולג' כאשר בהתחלה תיכנן ש"מר.רובוט" יהיה סרט באורך מלא אך כאשר התברר שהיה קשה לשווק את הרעיון הפך את הקונספט לסדרת דרמה קצבית, מותחת אך מקפידה גם לשים דגש רב על העולם הרגשי של הדמויות והיא נוגעת בנושאים מאוד נפיצים בחברה ובנפש האדם.
במרכז העלילה עומדת דמותו של אליוט אלדרסון (אותו מגלם בצורה מופלאה רמי מאלק) צעיר בעל חרדות חברתיות דיכאון קליני, פרנויה ובעיות נוספות אליהן נחשף הצופה במהלך הסדרה . הוא מקפיד ללכת לפסיכולוגית שלו קריסטה (גלוריה רובן הנהדרת) על מנת למצוא דרך להתמודד עם האתגרים של חיי היום יום שמציבים בפניו קשיים לא פשוטים ומותירים אותו מתוסכל. ביום הוא עובד כמהנדס אבטחת מידע בחברת ALL SAFE לצד חברתו הטובה אנג'לה (פורשיה דאבלדיי). בלילה הוא האקר שפורץ למחשבים של עמיתים לעבודה או של תאגידים גדולים ואפילו של אנשים קרובים אשר הוא נמצא איתם בקשר קבוע, והוא משתמש במידע עליהם על מנת שיוכל להגן על האנשים החשובים לו. בשלב מוקדם בתחילת הסדרה הוא מגוייס לפעולה של קבוצת האקרים מחתרתית בשם "FָSOCIETY" . מהרגע שבו הוא מצטרף לפעילות של הקבוצה הוא נעשה מעורב בתיכנון פריצה גדולה שתשפיע לא רק על התאגיד הגדול בו הם מתכננים לפגוע, אך גם על כל האזרחים. אך ישנו טוויסט גדול מאוד בעלילה לקראת סיום העונה הראשונה שמהווה חלק מהותי מאפיון דמותו של אליוט ולכן עדיף לא לחשוף מידע נוסף. ישנם שלל דמויות ססגוניות בסדרה החל מדרלין (קרלי חייקין) שמשתפת פעולה עם אליוט בfosciety ויש לה קשר נוסף לאליוט שמתגלה במהלך העונה הראשונה, דרך מר רובוט ( כריסטיאן סלייטר המעולה שמגלם את אותו האקר שמגייס את אליוט לfsoicety בתחילת העונה הראשונה אך כשמתגלה זהותו האמיתית בסוף העונה הראשונה הצופים נותרו המומים) אי אפשר לא לתת כבוד גם לטיירל ווליק המתוחכם (מרטין וולסטרם מגלם את סגן הנשיא החלקלק של מחלקת הטכנולוגיה של E-CORP בתחילת העונה הראשונה שעובר לעבוד בשיתוף פעולה עם אליוט כנגד החברה בו עבד) וכמובן וויטרוז (אותה מגלם בי-די וונג, דמות אפלה שמסתירה לא מעט בנוגע לחייה האישיים אבל במקביל היא משמשת כדיפלומט בחיי היום יום ומנגד היא עומדת בראש ארגון "הצבא האפל" ). ישנן דמויות ססגוניות ומסקרנות נוספות שמופיעות לאורך הסדרה אך אי אפשר לפרט על כולן.
העונה הראשונה זכתה להצלחה ענקית כי טרם נראתה יצירה כזו על המסך (אפילו הקטעים בהם ההאקרים כותבים את הקודים השונים בסדרה מעולם לא היו כה נאמנים למציאות , כך על פי גורמי מקצוע שונים). העובדה שדמותו של אליוט פונה באופן ישיר אל הצופים יוצרת באופן מיידי תחושה של קרבה והזדהות עם הדמות שמכירה בחולשות של עצמה. אנו נקלעים למסע סוחף וסוער של דמות במהלכו אנו עדים לאופן בה הנפש השברירית של אליוט נחשפת כאשר כל חומת ההגנה שלו מוסרות ובמקביל לכך אליוט יוצא למאבק בלתי אפשרי כנגד תאגיד ענק על מנת לנסות להציל את העולם (גם אם את עצמו ואחרים לא יכול היה להציל תמיד. סוג של דון קיחוטה מודרני).
אלמנטים נוספים שתרמו להצלחתה המיידית של הסדרה היא העובדה שהיא צולמה לא מעט ברחובות העיר ניו יורק והצילומים חשפו לא פעם צדדים אחר של העיר ; בנוסף השילוב עם הפסקול המדויק והמתוחכם שהיווה חלק משמעותי מהנרטיב יצרו חווית צפייה ייחודית כזו שהעולם לא יכול היה להתעלם ממנה. ואכן רמי מאלק זכה באמי על הופעתו בסדר ב-2016 (על העונה הראשונה). הסדרה זכתה גם בפרסים נוספים: פרס גלובוס הזהב 2016, פרס critic choice awards לשנת 2016 לרמי מאלק, גלובוס הזהב לכריסטיאן סלייטר עבור שחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2016 ועוד..אי אפשר לומר שהתעלמו מהסדרה אך נראה כי אחרי העונה הראשונה, ההתלהבות של המבקרים מהסדרה החדשה הלכה ודעכה ויחד איתה הלך הרייטינג. השאלה היא מדוע?
נדמה כי המבקרים וצופים רבים ציפו שהסדרה תמשיך בכיוון של מציאת תאגידים גדולים נוספים להפיל כאשר למעשה היא המשיכה בכיוון אישי יותר (עם עליית העונה האחרונה נאמר כי סם איסמעיל ידע מלכתחילה כיצד הסדרה תסתיים. אם תצפו בכל ארבעת העונות ברצף ניתן למצוא רמזים לאופן שבה הוא בנה את סיום הסדרה בכל עונה, כך שמראש הוא לא תכנן יותר מ4 או 5 עונות).למרות שעל פני השטח נראה כי הסדרה עוסקת בחבורה של האקרים שמנסים להפיל תאגיד ענק ומנסים להשיג נקמה, למעשה הסדרה מתמקדת בבדידות של האנשים בעולם בו אנו חיים (ולכן היא רלוונטית היום יותר מתמיד). בסופו של דבר כל אחת מהדמויות בסדרה הייתה בודדה והייתה כמהה לקשר וחיפשה דרך לברוח מהבדידות. לא פעם מכניס איסמעיל ביקורת בסדרה על האופן בה הטכנולוגיה יוצרת ריחוק חברתי ורק מעודדת את תחושת הניכור. לא פעם איסמעיל חזה סיטואציות שאכן קרו במציאות (למשל פריצה לאתר היכרויות, לאחרונה פריצה לחשבונות טוויטר של מפורסמים וכד') אך הוא מתעקש שזו לא המטרה שלו בסדרה. המסע של אליוט מהפרק הראשון ועד הפרק האחרון של הסדרה הוא הדבר המרכזי בסדרה.
מדובר בתהליך בו אליוט מתמודד עם שדים מן העבר שחוזרים לרדוף אותו. שדים אותו הוא הדחיק והשפיעו עליו לכל אורך חייו. העונה הרביעית והאחרונה היא המטלטלת מכולן, והיא מהווה סגירת מעגל לסיפור. מדובר ביצירת מופת לא פחות. זוהי עונה מבריקה עם רגעי משחק יוצאים מן הכלל, פרקים מרשימים (פרק 7 הוא אחד מן הפרקים הגדולים ביותר שנראו על גבי מסך הטלוויזיה אי פעם, פרק 5 הוא פרק אקשן נפלא כמעט ללא מילים, וסיום הסדרה הוא אחד מסיומי הסדרה הטובים ביותר שנראו על המסך), כתיבה נהדרת, צילום מרהיב, פסקול יוצא דופן. אז מדוע המבקרים וטקסי הפרסים מתעלמים מעונת הסיום המרהיבה של אחת מהסדרות הטובות ביותר של העשור?
ניתן לייחס זאת למספר גורמים: העונה השלישית שוחררה באוקטובר 2017 בעוד העונה הרביעית שוחררה באוקטובר 2019. הבדל של שנתיים. הפער בין העונות גרם לאנשים רבים לחשוב שהסדרה הסתיימה או שהיא כבר לא תחזור יותר למסך וגם כאשר היא כבר חזרה למסך לא היה כנראה מספיק פרסום או באזז לגבי הסדרה (למרות שהשחקן הראשי, רמי מאלק, זכה מספר חודשים לפני עליית הסדרה באוסקר על תפקידו כפרדי מרקורי והוא עתיד להופיע כנבל בסרט הקרוב של ג'יימס בונד-"לא זמן למות"). בנוסף הסדרה שודרה ברשת USA , זו רשת כבלים קטנה ואינה בעלת אמצעים כמו נטפליקס או אפל טיוי או HBO. לכן גם כאשר החלה עונת הטקסים, הרשת הקטנה לא יכלה להשקיע כסף לקמפיין עבור קידום הסדרה כמועמדת לעומת רשתות אחרות שהשקיעו את כל הכסף והצליחו לקדם את המועמדים שלהם. בטקס הנוכחי בהחלט מדובר בשיקולים של רייטינג וכמה כוח יש לרשת טלוויזיה או לשירות סטרימינג ופחות שמים דגש על איכות היצירה.
בכל מקרה, מבחינתי עצם יצירת הסדרה היא כבר זכייה בפני עצמה. מדובר ביצירה משמעותית ובעלת מסרים חשובים שעזרה לאנשים רבים שסובלים מחרדות ודיכאון ומטראומות שונות ואני בטוחה שבעתיד היא עוד תזכה למעמד של "סדרת קאלט" לה היא ראויה. בינתיים אלו שצפו בסדרה בזמן שידורה המקורי יוכלו להגיד שהם העריכו את היצירה עוד בזמן שהיא לא הייתה להיט. אבל "מר רובוט" לא התיימרה מעולם להיות להיט. היא קודם כל ולפני הכל הייתה ונשארה נאמנה לסיפור. סם איסמאיל לקח בחירות אמיצות ומאחר ולא ניסה להפוך את הסדרה לפופולרית-התוצאה נפלאה ונוגעת ללב. אם תתנו לה צ'אנס ותהיה פתוחים להיחשף לסיפור לא שגרתי של צעיר בעל מאבקים פנימיים לא פשוטים, צפוי לכם מסע סוחף ויוצא דופן.